סיפורים מהשטח בנימה אישית

מקרה בוחן: אילנית – מנחת סדנאות סקראפ בוקינג

פורסם ב-20.1.2016 

אילנית הגיע אליי דרך אחד מהפוסטים שהעליתי בפייסבוק. בשיחה הטלפונית הראשונה שלנו היא "הודיעה" לי: 

"יש לי חלום אבל אני לא יודעת איך ומאיפה להתחיל. אני יודעת שאני צריכה שמישהו ילווה אותי".

ואני, כמובן, שלא יכולתי לעמוד בפיתוי ;-)

נפגשנו.

רקע אישי

אילנית נשואה, עם ילדים וחיה במושבה באיזור טבריה. (פריפריה זה כאן!) בעבר הייתה בעלת גן ילדים אך משבר אישי כואב וצורב מהשנים האחרונות מונע ממנה בשלב זה לעבוד במסגרת מחייבת. היא הגיעה אליי כי רצתה להקים עסק שיאפשר לה לעבוד בתנאים שלה ובתחום היצירה – תחום אליו היא קשורה בנימי נפשה...

החלום

ביקשתי מאילנית לעצום את העיניים ולתאר לי את החלום שלה. איפה הייתה רוצה להיות בעוד שנה מהיום.

התשובה של אילנית הייתה - סטודיו מאחורי הבית...  סדנאות – אבל לא המון... עיצוב אלבומים בסקראפ – תחום שמרגש אותה והיא מאוהבת בו. שומעים את זה בקול שלה כשהיא מספרת על האפשרויות האינסופיות של מי שעובד עם סקראפ, כשהיא מספרת על החומרים והמכשירים... ישר מופיע אצלה ניצוץ בעיניים J

ומה ייחשב מבחינתה הצלחה תוך 3 חודשים?

סדנא בתשלום, עד 10 בנות.

(הסבר קצר על התהליך: מאחר ואני לא מאמינה ב- One size fits all או במקרה הזה, שיש שיטה שיווקית / כלים שיווקיים שמתאימים תמיד לכולם – ושכולם חייבים לעשות אותם, אז בתהליך העבודה שלי עם לקוחות – אני קודם כל מבררת איתן, מהו החלום שלהן.

משם, אני מחפשת את החיבור ליכולות ולחוזקות של האישה שמולי כדי שנוכל ביחד למצוא את הקונספט השיווקי והטקטיקות המתאימות לה כמו כפפה ליד).

המצב הקיים...

כלום. אין כרגע כלום. לא סטודיו ואפילו לא מקום פוטנציאלי לסטודיו. עד עכשיו עשתה רק אירוע יומולדת לחברות של הבת שבו הנחתה סדנת יצירה אצלה בבית.

הצעד הראשון

לאחר שהתעמקנו בחלופות העומדות בפניה - החלטנו להתחיל מהסדנאות. מאחר והתחלנו לעבוד ביחד כחודש לפני חנוכה – הגדרנו את חופשת חנוכה כהזדמנות מצוינת, והקרובה ביותר, לקיים סדנאות יצירה לילדות.

מפה – אילנית הייתה צריכה לעשות "שיעורי בית" ולהגיע למפגש הבא עם תוכנית לקראת הסדנאות. ואכן, במפגש הבא – אילנית הגיע עם תוכנית.

צנועה. 

ממש צנועה. 

צנועה מדי לטעמי ;-)

דיברנו על זה.

אילנית הסכימה (באומץ רב!!) לעשות את השינויים הבאים בתוכנית הפעולה:

• ·         לאפשר ליותר בנות להגיע לסדנא (המספר בראשוני, הנמוך, נבע מחוסר בטחון עצמי בכלל ובפרט לגבי העניין שיהיה בסדנא. פריפריה, זוכרות?).
• ·         להעלות מחיר למשתתפת ב-40% כדי שתוכל להרוויח על הסדנא. אולי לא הרבה (עדיין), אבל להרוויח! (מי ישלם לי XX על סדנא? פריפריה, זוכרות?)
• ·         לבקש (באסרטיביות) תשלום מראש (פריפריה, כבר אמרנו? ;-))

כשבוע לפני הסדנא

כל המקומות בשתי הסדנאות שאילנית פירסמה – התמלאו!! אילנית אפילו הסכימה לקבל עוד שתיים מעבר למספר המתוכנן כדי לא לאכזב את הילדות...

תשלום? כמובן שכל האמהות שילמו מראש J לפעמים רק צריך לבקש ולהסביר למה את מבקשת. כולנו אנשים מבינים. כך אני לפחות רוצה להאמין...

ערכות היצירה כבר היו מוכנות וההתרגשות בשיאה.

הסדנא...

הסדנא כמובן הייתה הצלחה גדולה!!

הילדות היו מאושרות, יצאו עם תוצרים מושקעים – מעשה ידיהן, בילו פחות זמן מול הטלוויזיה בחופשת החנוכה (טיעון שיווקי מול האמהות ;-) ) ואילנית יצאה מלאת מוטיבציה להמשך הדרך.

ההמשך...

למפגש הבא אילנית הגיעה חדורת מוטיבציה. החלטנו על סגירת תאריכים נוספים לסדנאות נוספות, במקום לעבור לפיתוח התחום הבא שאילנית רוצה לפתח. החלטנו למנף את המומנטום שנבנה, את העניין של הילדות בסדנאות, את המסגרת שאילנית כבר בנתה מול האמהות ופשוט להמשיך לרכב על הגל.

אילנית הודיעה על תאריכים נוספים לסדנאות שגם הן – התמלאו במהרה, שולמו מראש עם מספר ילדות גדול מהצפוי! הסדנאות היו כל כך מוצלחות – שהאתגר הבא שאילנית לקחה על עצמה – סדנא של מספר מפגשים שבהם הבנות יוצרות משהו מורכב יותר. הבוקר קיבלתי ממנה את הודעת הווטסאפ הזו: J

 

מתה על זה שלקוחות לא יכולות להיפגש איתי כי הן עסוקות עם העסק שלהן J

ההפתעה הגדולה ביותר!!

במקביל, יום אחד אני מקבלת מאילנית טלפון. התפנה מקום שיאפשר לי להגשים את החלום כבר עכשיו. מקום בו אוכל לפתוח סטודיו משלי - לקיים את הסדנאות, להציג את המתנות אותן אני יוצרת בהתאמה אישית ולהמשיך לפתח את העסק שלי.

יש משפט מקסים של הסופר פאולו קואלו, שאני מאוד אוהבת ומאמינה בו, שאומר:

וכך קרה לאילנית...

מאחורי הקלעים...

עד כאן – סיפור סינדרלה כמעט, אבל שלא תחשבו שלא היו משברים בדרך. שלא היו דמעות, כמעט ייאוש, לבטים, פחדים, אמונות מגבילות ("אני מהפריפריה. טבריה. פה זה לא תל אביב ומרכז הארץ...").

ברור שהיה גם מזה.

על הכל דיברנו. וכמו שכבר כתבתי קודם – אילנית היא דוגמא מבחינתי לנחישות מעוררת הערצה!! היא רוצה את זה. באמת רוצה את זה!! ושום דבר לא יעמוד בינה לבין החלום. לא כרגע לפחות...

אילנית יקרה, תודה על ההזדמנות לעבוד איתך. את מעוררת בי השראה בזכות האומץ ללכת עם הדברים עד הסוף, גם אם הם מנוגדים לכל מה שחשבת או ידעת עד עכשיו. הוכחת (בעיקר לעצמך) שאת מסוגלת ושמגיע לך!!

שיהיה המון הצלחה גם בהמשך הדרך...

אוהבת - גליה

בהזדמנות זו אני רוצה להזמין אותך לוובינר שבו אחשוף את השיטה שאיתה ליוויתי את אילנית, שיטה שתעזור גם לך לעשות את הדילוג הבא בעסק שלך. לפרטים ולהרשמה ליחצי כאן:

http://compozitsiot.ravpage.co.il/JumpWebinar

"למצוא את הכיוון"                                           
ינואר 2016

"אין לי מושג לאיזה כיוון עליי ללכת..."זו לא עליסה בארץ הפלאות - זו לקוחה שהגיעה היום לפגישה ראשונה בסדרת פגישות. בכללי, רוצה לחזור לעסוק בעיצוב, בספציפי - אין לה מושג לאן פניה מועדות. ואפילו אין לה קצה של חוט, תחום, כיוון, קהל. כלום. ויותר מזה - שום דבר לא ממש מלהיב אותה וגם אם כבר מצאה משהו מלהיב - היא מוצאת תוך שניות את הסיבה - למה הדבר הזה לא יעבוד!
דמעות.
של תסכול, של אכזבה, של פחד.
מה יהיה?
"אני חייבת לצאת מפה היום עם כיוון" היא אומרת לי. פעם - הייתי נלחצת מכאלו הצהרות. "אני חייבת"...היום - אני יודעת שכל דבר מגיע בזמן המתאים ובמקום המתאים...ואם לא היום - אז בסשן הבא או עוד חצי שנה. אי אפשר למהר את זה... פשוט אי אפשר...נתתי לה כמה "תרגילים" / "שאלונים" מתחום האימון העסקי. עם כמה שהם יכולים להישמע פשוטים וטריביאליים - תמיד עולים שם דברים חשובים ומעניינים. היא שיתפה פעולה. התמסרה לתהליך גם כשלא היה ברור לאן אנחנו הולכות. זה היה כמו ללכת יד ביד ולחפש קצה של חוט. נקודה של אור.(כאנלוגיה, לא באמת.. :-))

מסקנות מהסשן של היום:

מסקנות מהסשן של היום:

כשאנחנו "מלחיצים את המערכת" - שום דבר לא יבוא.

רק כשאנחנו נמצאים בהרפיה ובהתמסרות לתהליך - כל התשובות מגיעות. בקלות וללא מאמץ.

את התובנה הזו חוויתי בכל הדרכים האפשריות בשנה וקצת האחרונות - דרך הגוף ביוגה, דרך הראש וכמובן שדרך הרגש.

לא פעם מצאתי את עצמי ב"מצוקה" - לוקחת יומיים חופש כדי לקבל בהירות על הסיטואציה.

כשאנחנו "מלחיצים את המערכת" - שום דבר לא יבוא.

רק כשאנחנו נמצאים בהרפיה ובהתמסרות לתהליך - כל התשובות מגיעות. בקלות וללא מאמץ.

את התובנה הזו חוויתי בכל הדרכים האפשריות בשנה וקצת האחרונות - 

דרך הגוף ביוגה, דרך הראש וכמובן שדרך הרגש.

לא פעם מצאתי את עצמי ב"מצוקה" - לוקחת יומיים חופש כדי לקבל בהירות על הסיטואציה.

והיא תמיד מגיעה. הבהירות. רק צריכים לתת זמן לאבק לשקוע.

מסקנות מהסשן של היום: 

כשאנחנו "מלחיצים את המערכת" - שום דבר לא יבוא.

רק כשאנחנו נמצאים בהרפיה ובהתמסרות לתהליך - כל התשובות מגיעות. בקלות וללא מאמץ.

את התובנה הזו חוויתי בכל הדרכים האפשריות בשנה וקצת האחרונות - דרך הגוף ביוגה, דרך הראש וכמובן שדרך הרגש.

לא פעם מצאתי את עצמי ב"מצוקה" - לוקחת יומיים חופש כדי לקבל בהירות על הסיטואציה.

והיא תמיד מגיעה. הבהירות. רק צריכים לתת זמן לאבק לשקוע.

הפוסט דיבר אליך? גם את מחפשת את הדרך שלך?

אשמח לעזור וללוות אותך ליווי אישי מקצועי המשלב שיווק עם ה-

"אני" שלך, בלי נוסחאות ריקות ובלי כלים שאי אפשר ליישם בבית.

כי ביחד הרבה יותר קל לעשות את כל הדרך מאשר לבד :-)

לפרטים שלחי מייל ל: compozitsiot.info@gmail.com

ונתאם לך שיחת אבחון- ללא תשלום!