יום חמישי, 21 בינואר 2016

סיפורים מהשטח בנימה אישית

מקרה בוחן: אילנית – מנחת סדנאות סקראפ בוקינג

אילנית הגיע אליי דרך אחד מהפוסטים שהעליתי בפייסבוק. בשיחה הטלפונית הראשונה שלנו היא "הודיעה" לי: 
"יש לי חלום אבל אני לא יודעת איך ומאיפה להתחיל. אני יודעת שאני צריכה שמישהו ילווה אותי".


ואני, כמובן, שלא יכולתי לעמוד בפיתוי ;-)
נפגשנו.

רקע אישי
אילנית נשואה, עם ילדים וחיה במושבה באיזור טבריה. (פריפריה זה כאן!) בעבר הייתה בעלת גן ילדים אך משבר אישי כואב וצורב מהשנים האחרונות מונע ממנה בשלב זה לעבוד במסגרת מחייבת. היא הגיעה אליי כי רצתה להקים עסק שיאפשר לה לעבוד בתנאים שלה ובתחום היצירה – תחום אליו היא קשורה בנימי נפשה...

החלום
ביקשתי מאילנית לעצום את העיניים ולתאר לי את החלום שלה. איפה הייתה רוצה להיות בעוד שנה מהיום.
התשובה של אילנית הייתה - סטודיו מאחורי הבית...  סדנאות – אבל לא המון... עיצוב אלבומים בסקראפ – תחום שמרגש אותה והיא מאוהבת בו. שומעים את זה בקול שלה כשהיא מספרת על האפשרויות האינסופיות של מי שעובד עם סקראפ, כשהיא מספרת על החומרים והמכשירים... ישר מופיע אצלה ניצוץ בעיניים J

ומה ייחשב מבחינתה הצלחה תוך 3 חודשים?
סדנא בתשלום, עד 10 בנות.

(הסבר קצר על התהליך: מאחר ואני לא מאמינה ב- One size fits all או במקרה הזה, שיש שיטה שיווקית / כלים שיווקיים שמתאימים תמיד לכולם – ושכולם חייבים לעשות אותם, אז בתהליך העבודה שלי עם לקוחות – אני קודם כל מבררת איתן, מהו החלום שלהן.
משם, אני מחפשת את החיבור ליכולות ולחוזקות של האישה שמולי כדי שנוכל ביחד למצוא את הקונספט השיווקי והטקטיקות המתאימות לה כמו כפפה ליד).

המצב הקיים...
כלום. אין כרגע כלום. לא סטודיו ואפילו לא מקום פוטנציאלי לסטודיו. עד עכשיו עשתה רק אירוע יומולדת לחברות של הבת שבו הנחתה סדנת יצירה אצלה בבית.

הצעד הראשון
לאחר שהתעמקנו בחלופות העומדות בפניה - החלטנו להתחיל מהסדנאות. מאחר והתחלנו לעבוד ביחד כחודש לפני חנוכה – הגדרנו את חופשת חנוכה כהזדמנות מצוינת, והקרובה ביותר, לקיים סדנאות יצירה לילדות.
מפה – אילנית הייתה צריכה לעשות "שיעורי בית" ולהגיע למפגש הבא עם תוכנית לקראת הסדנאות. ואכן, במפגש הבא – אילנית הגיע עם תוכנית.
צנועה. 
ממש צנועה. 
צנועה מדי לטעמי ;-)

דיברנו על זה.
אילנית הסכימה (באומץ רב!!) לעשות את השינויים הבאים בתוכנית הפעולה:
  • ·         לאפשר ליותר בנות להגיע לסדנא (המספר בראשוני, הנמוך, נבע מחוסר בטחון עצמי בכלל ובפרט לגבי העניין שיהיה בסדנא. פריפריה, זוכרות?).
  • ·         להעלות מחיר למשתתפת ב-40% כדי שתוכל להרוויח על הסדנא. אולי לא הרבה (עדיין), אבל להרוויח! (מי ישלם לי XX על סדנא? פריפריה, זוכרות?)
  • ·         לבקש (באסרטיביות) תשלום מראש (פריפריה, כבר אמרנו? ;-))

כשבוע לפני הסדנא
כל המקומות בשתי הסדנאות שאילנית פירסמה – התמלאו!! אילנית אפילו הסכימה לקבל עוד שתיים מעבר למספר המתוכנן כדי לא לאכזב את הילדות...
תשלום? כמובן שכל האמהות שילמו מראש J לפעמים רק צריך לבקש ולהסביר למה את מבקשת. כולנו אנשים מבינים. כך אני לפחות רוצה להאמין...
ערכות היצירה כבר היו מוכנות וההתרגשות בשיאה.

הסדנא...
הסדנא כמובן הייתה הצלחה גדולה!!
הילדות היו מאושרות, יצאו עם תוצרים מושקעים – מעשה ידיהן, בילו פחות זמן מול הטלוויזיה בחופשת החנוכה (טיעון שיווקי מול האמהות ;-) ) ואילנית יצאה מלאת מוטיבציה להמשך הדרך.

ההמשך...
למפגש הבא אילנית הגיעה חדורת מוטיבציה. החלטנו על סגירת תאריכים נוספים לסדנאות נוספות, במקום לעבור לפיתוח התחום הבא שאילנית רוצה לפתח. החלטנו למנף את המומנטום שנבנה, את העניין של הילדות בסדנאות, את המסגרת שאילנית כבר בנתה מול האמהות ופשוט להמשיך לרכב על הגל.
אילנית הודיעה על תאריכים נוספים לסדנאות שגם הן – התמלאו במהרה, שולמו מראש עם מספר ילדות גדול מהצפוי! הסדנאות היו כל כך מוצלחות – שהאתגר הבא שאילנית לקחה על עצמה – סדנא של מספר מפגשים שבהם הבנות יוצרות משהו מורכב יותר. הבוקר קיבלתי ממנה את הודעת הווטסאפ הזו: J

 

מתה על זה שלקוחות לא יכולות להיפגש איתי כי הן עסוקות עם העסק שלהן J

ההפתעה הגדולה ביותר!!
במקביל, יום אחד אני מקבלת מאילנית טלפון. התפנה מקום שיאפשר לי להגשים את החלום כבר עכשיו. מקום בו אוכל לפתוח סטודיו משלי - לקיים את הסדנאות, להציג את המתנות אותן אני יוצרת בהתאמה אישית ולהמשיך לפתח את העסק שלי.

יש משפט מקסים של הסופר פאולו קואלו שאומר:




וכך קרה לאילנית...


מאחורי הקלעים...
עד כאן – סיפור סינדרלה כמעט, אבל שלא תחשבו שלא היו משברים בדרך. שלא היו דמעות, כמעט ייאוש, לבטים, פחדים, אמונות מגבילות ("אני מהפריפריה. טבריה. פה זה לא תל אביב ומרכז הארץ...").
ברור שהיה גם מזה.
על הכל דיברנו. וכמו שכבר כתבתי קודם – אילנית היא דוגמא מבחינתי לנחישות מעוררת הערצה!! היא רוצה את זה. באמת רוצה את זה!! ושום דבר לא יעמוד בינה לבין החלום. לא כרגע לפחות...

אילנית יקרה, תודה על ההזדמנות לעבוד איתך. את מעוררת בי השראה בזכות האומץ ללכת עם הדברים עד הסוף, גם אם הם מנוגדים לכל מה שחשבת או ידעת עד עכשיו. הוכחת (בעיקר לעצמך) שאת מסוגלת ושמגיע לך!!

שיהיה המון הצלחה גם בהמשך הדרך...

אוהבת - גליה


2 תגובות:

  1. וואו גליה ריגשת אותי מאוד,הכל כל כך נכון,באמת סיפור סינדרלה,בלעדייך לא הייתי מצליחה להגשים את החלום,פחדתי לנסות,פחדתי שאכשל ,לא האמנתי בעצמי כלל!נתת לי את הכוח,השבת לי את האמון בעצמי ,שאני יכולה להצליח ושהשמיים הם הגבול,תודה על המתנות שהענקת לי ומחכה כבר לפגישות הבאות.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה **לך** אילנית על ההזדמנות שנתת לי לעזור :-*

      מחק