יום רביעי, 2 במרץ 2016

פוסט על דחיינות

מכירה את זה שאת כל הזמן דוחה משימות שיש לך לעשות בעסק? מהיום למחר, ממחר למחרתיים ולעוד שבוע ובכלל. 
חודשים עוברים ועדיין לא הגעת לעשות את מה שרצית.
בחלק מהמקרים זה עניין של סדר עדיפויות ותכנון לא ריאלי ובחלק מהמקרים זה "יושב" על משהו אחר...
איך יודעים?
בואי קודם כל נכיר מונח שעשוי לעזור לך להבחין ולדעת איפה את עומדת בכל רגע נתון...



הפירוש של המילה נוכחות מתוך המילון* מתחלק לשני חלקים:
     *  להיות במקום מסוים.
            *  להיות עד להתרחשות.

בואי נשים לב למילים החשובות:

 *   להיות *  עד
*   להתרחשות


רוב האנשים ורוב הזמן – לא חיים בנוכחות (לפי ההגדרה המילונית) אלא פועלים מתוך אוטומטים. מגיבים לארועים שקורים מבחוץ (למשל פוסטים של אחרים בפייסבוק) ומגיבים למחשבות ורגשות שעולים מבפנים, כשרוב הזמן, לא באמת עדים להתרחשות הפנימית (קנאה, חוסר מסוגלות לעומת אחרים). כאילו נמצאים שם פיזית "שומעים" את מה שקורה אבל לא ממש "מקשיבים"...

רוצה דוגמא למה אני מתכוונת?
בואי נדבר על דחיינות...
האם את (קודם כל) שמה לב לזה שאת דוחה משימה כלשהי שוב ושוב? האם את שואלת את עצמך "למה אני לא מצליחה "פשוט" לעשות אותה וזהו"? האם את מודעת למחשבות שעולות לך בראש או רגשות מהגוף בקשר למשימה הזו? האם את פשוט פועלת מתוך מקום של "לא בא לי" או שיש דברים אחרים יותר דחופים? ואולי יש לך גם כמה סיבות טובות ללמה את לא עושה את מה שאת רוצה לעשות?
ואם המשימה הזו היא הדבר שיקדם את העסק שלך באופן משמעותי? ואם המשימה הזו היא הדבר שמפריד בינך ובין קפיצת המדרגה הבאה בעסק? אם זה המצב אז זה באסה לאללה להרגיש שאת כל הזמן דוחה...

איינשטיין פעם אמר שזו "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות."

ולכן אני יודעת שאצלי בחיים, כשאני רוצה שמשהו ישתנה, אני רוצה ללמוד לעשות דברים אחרת. כדי שמשהו ישתנה אני קודם כל רוצה להיות מודעת אליו. ומודעת אליו זה לא מספיק לדעת שיש "בעיה" / מעצור / עיכוב. אני רוצה להקשיב למה עולה לי במחשבות, ברגשות ובגוף ביחס לדבר אותו אני רוצה לשנות. אני רוצה להיות "עדה להתרחשות".

כי רק כשנוצרת "עדות" – אפשר להתחיל ליצור את השינוי.



וויין דאייר (אחד הסופרים האהובים עליי) כתב "כשאת משנה את האופן שבו את מתבוננת על דברים, הדברים שאת מתבוננת עליהם משתנים". אז אחרי שאנחנו עדות למתרחש, עדות ל"סיפור" שיש לנו במחשבות וברגשות לגבי המשימה המדוברת, כדאי לנסות לשנות את נקודת המבט על ה"סיפור" וכתוצאה מהשינוי של נקודת המבט, הסיפור יכול להשתנות ואיתו גם הדרך לממש את מה שרצינו מלכתחילה להשיג...

קבלי דוגמא מהשטח...
אתמול הייתה אצלי לקוחה שסיפרה שהיא נמנעת מליצור ולמכור משהו שאנשים רוצים לקנות ממנה. אחרי בירור מעמיק, קצר ומדויק היא הבינה שהיא נמנעת מפני שהיא מרגישה שהדבר אותו הקהל רוצה לקנות הוא "טיפשי" ו"נראה כמו של אחרים". אותה לקוחה מאוד צריכה כסף ועכשיו. מתוך השיחה שלנו עלתה האופציה למכור בטווח הקצר את מה שהקהל רוצה לקנות ומתוך ההכנסות שיווצרו – לעשות את מה שהיא באמת רוצה לעשות... "וואלה נכון, לא חשבתי על זה ככה עד עכשיו..." אז המחסום הוסר וכרגע היא יודעת איך להתקדם לפחות עד הפסח הקרוב J.

אם יש לך סיפור על מקרה דומה שבו שינית את נקודת המבט שלך לגבי משהו בעסק – והשינוי אפשר לך להתקדם בשמחה בעסק – אשמח אם תשתפי אותי...

ביי בינתיים - גליה

נ.ב מזכירה לך שביום חמישי ה-3.3.2016 המחיר לסדנת השיווק האינטימית והאישית עולה. נותרו עוד 2 מקומות בלבד!! כל הפרטים פה בלינק:




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה